• בנק ישראל הוציא לאחרונה נייר עמדה בנושא פעילות אפליקציות התשלומים של הבנקים.
• מטרתו של נייר העמדה להסדיר את הכללים בנושא התחרות מול חברות כרטיסי האשראי, כשברור כי החדשנות בנושא התשלומים כבר רובצת לפתחו של המשק ונדרשת דחיפה לא חזקה במיוחד כדי לקדם את השוק שנמצא יחסית בפיגור אל מול העולם.
• המטרה קצרת הטווח היא מתן הגנת ינוקא לחברות כרטיסי האשראי עד שהללו תבססנה מודל עסקי יציב ותרחבנה את עסקיהן.
• המטרה בטווח הארוך היא הגדלת התחרות בתחום התשלומים, הגדלת התועלת לצרכן והקטנת העלויות לבתי העסק.
• תחרות שכזו תתאפשר רק תחת רגולטור נחוש שיעודד החדרת מסופונים חכמים, יפתח את 'מסב' לגורמי צד ג' ויגמיש את המגבלות על אפליקציות הבנקים מול בתי העסק
• כעיקרון נציין כי אנחנו מעדיפים את ה"צד התוקף", קרי הבנקים, וקצת פחות את ה"צד המותקף" המיוצג על ידי החברות הציבוריות ישראכרט ו-'שבא', אך גם אלו נראות לנו כמעניינות לרכישה בטח על רקע היכולת שלהן להגדיל את פתרונותיהן לתחומים נוספים (למשל תחום התחבורה) או במקרה של חברות כרטיסי האשראי, לצמוח בתחום האשראי הצרכני.

—————-

תחילתו של אוגוסט מהווה כתמיד תזכורת לתחילתה של מלחמת העולם הראשונה, המלחמה שנכון למועד תקופתה היתה הכי גדולה עם הכי הרבה קורבנות. המלחמה התאפיינה במגע מהיר מאוד בין כוחות עצומים של לוחמים משני הצדדים כבר בתחילתה של הלחימה, בכמות עצומה ולא נתפסת של נפגעים בכל קרב, וכמובן לאחר שלא נוצרה הכרעה מהירה, במלחמת חפירות אינסופית ששחקה את הכוחות הלוחמים עד דק.

יחד עם זאת, על אף הקרבות הקשים, האיבה, כמות ההרוגים והנפגעים הרבה שבין המדינות, יש מאורע מיוחד במינו שלא חזר על עצמו באף מצב מלחמה בהיסטוריה המודרנית: הפסקת האש של חג המולד של 1914.

לאחר חמישה חודשי לחימה מתישים, ובערבו של חג המולד המושלג החלו לשמוע הכוחות הלוחמים בחזית המערבית מנגינות שירי חג מולד מהצד הגרמני. המילים היו שונות אולם המנגינה מוכרת, ועד מהרה החלו חיילים אנגלים וצרפתים לשיר גם הם. כמה משוגעים שהעזו לצאת מהשוחות משני הצדדים נפגשו בשטח ההפקר, תשורות הוחלפו, שיחות מקוטעות נוהלו ואף יש טענה כי כדור סמרטוטים שימש אותם למשחק כדורגל מאולתר.

הפסקת אש ספונטנית זו מתקשרת לנו עם פרסום נייר העמדה של בנק ישראל בנוגע לפעילות אפליקציות התשלומים הבנקאיות בבתי עסק, שלטעמנו מבססת הלכה למעשה הפסקת אש בשלוש השנים הקרובות בין השחקנים השונים בתחום כרטיסי האשראי. עד אז יוכלו הבנקים לפעול מול בתי עסק אך בצורה מוגבלת ומינורית בהיקפה כך שלא מדובר בתחרות ממשית. לאחר שלוש שנים, ובהנחה כי תשתית מסופונים חכמים שתתמוך בכרטיסי אשראי בעלי שבב תהווה חזון נפרץ, יבחן בנק ישראל את נחיצות ההגבלות ואז יתכן שנראה גידול משמעותי בתחרות.

קצת סדר בדברים:

כידוע, עסקאות רבות בין בתי עסק לצרכן הסופי מבוססות על כרטיסי האשראי השונים שמשקי הבית מחזיקים. אלו הונפקו על ידי חברות כרטיסי האשראי בשיתוף עם הבנקים או גורמים שלישיים ונחשבים לתחום המתאפיין בצמיחה הודות להיותם תחליף נוח ונגיש לעומת השימוש במזומן וצ'קים. "חצר משחקים" ענקית זו של עסקאות בין הצרכן הסופי לבתי העסק מהווה שטח הקורץ לשחקנים השונים בענף:

מן הצד האחד, חברות כרטיסי האשראי כ.א.ל (חברת הבת של דיסקונט) והחברות ש'יצאו לחופשי' משליטת הבנקים – ישראכרט ומקס (לשעבר לאומי קארד) וכן חברת התשלומים 'שבא' שהונפקה זה לא מכבר ואשר מנתבת את העסקאות בפועל ומאפשרת קיומן. מן הצד השני הבנקים הגדולים שנאלצו בעל כרחם להפרד מחברות כרטיסי האשראי, אך מנגד ביססו בקרב הצרכן הסופי את השימוש באפליקציות תשלום (ביט, פפר, פייבוקס) שבבסיסן כרטיס אשראי המאפשר את קיום העסקה (סליקתה).

על פניו, כל עוד המצב הזה מתקיים, הרי שריבוי שחקנים יועיל לתחרות ויסייע בהחדרת פתרונות חדשנייים כגון אפליקציות התשלומים למגוון בתי עסק תוך הורדה אפשרית של העמלות.

אולם קיימת אפשרות שונה לפיה הבנקים ישתמשו במסלול עוקף כרטיסי אשראי לצורך העברת התשלום בין הצרכן לבתי העסק.

במקרה זה, החיבור בין חשבונות הבנק השונים (של הצרכן מחד גיסא ובית העסק מאידך גיסא) יתבצע על ידי ניתוב העסקאות דרך חברת התשלומים 'מסב'*, חברת אחות ל- 'שבא' המנוהלת למרבה האירוניה על ידי אותו מנכ"ל ואשר חלק מעובדיה מחלק זמנו בינה לבין 'שבא' (מדובר בשריד לפעילותן תחת הבעלות הבנקאית בעבר).

פעולה שכזו עלולה לשמוט את הקרקע מתחת לרגלי חברות כרטיסי האשראי שטרם קיבעו מודל עסקי יציב כחברות עצמאיות ולבטח יפגע בהכנסות שבא (שכן גם אם הכנסותיה מהמסופונים תשארנה ללא שינוי, הרי שחלקה בהיקף העמלות הנובע מכמות העסקאות יקטן). על פניו, המהלך עלול להוביל לכך שבטווח הארוך לא נראה מספיק שחקנים בענף ומובן שתחרות מופחתת לא תועיל לא לצרכן ולא לבית העסק.

סיכון נוסף טמון בכניסה עתידית של יישומי תשלום בינלאומיים הנטענים בכסף, שיאפשרו פריסת תשלומים ואפילו מתן הלוואות קטנות לצרכן. לא ברורה כאן עמדת הרגולטור והשחקנים המקומיים שצפויים להפגע מצעד שכזה.

'הפסקת האש' אמורה לאפשר לשחקנים השונים להערך ל'יום הדין' באופן מיטבי שישרת אותם:

• חברות כרטיסי האשראי אמורות לפתח ולבסס את תחום ההלוואות לצרכן ולהוות תחרות ישירה לבנקים בהיבט זה וכן להקים פתרונות אפליקציה משלהן קלים ונגישים לצרכן. לא מן הנמנע כי שיתופי פעולה עם שחקנים בינלאומיים יהוו חלק מאסטרטגיה זו (כשבבסיס האפליקציה יעמוד כרטיס האשראי). מבחינה זו, שלוש שנים הן זמן מספיק לכרות בריתות ולהכין את הקרקע.
• חברת שבא: אמורה לנסות ולפתח שווקים נוספים שיהוו פיצוי לעסקי הליבה שצפויים לתחרות חזקה ולאובדן העסקאות הצפוי לחברה האחות, מסב. הפיילוט המדובר של מסופונים בתחנות הרכבת תוך שימוש בכרטיסי אשראי מהווה את הסנונית לתהליך זה. אם השוק יגדל מספיק, היא עשויה אף לצמוח גם לאחר שלוש שנים אלו. השוק צמא לפתרונות תשלום חדשניים, כך שנותר רק לראות האם תשכיל לקיים את הפוטנציאל.
• הבנקים: אמורים להכין את התשתית הטכנולוגית של החלפת 'שבא' ב'מסב' כבסיס לעסקאות עתידיות, וכן להכין את התשתית הטכנולוגית למסופונים שידעו לדבר עם האפליקציות השונות במינימום פעולות נדרשות מצד הצרכן הסופי (כאמור, נגישות היא מילת המפתח).
• שחקני צד ג', ובראשן החברות הבינלאומיות דוגמת אפל, גוגל, אמזון ועלי באבא כבר מקיימות בעולם שירותי תשלומים בשיתוף פעולה עם חברות כרטיסי אשראי כך שמבחינה זו כניסה שלהן צפויה להוזיל עלויות שכן הן מהוות תחליף לאותו גורם שהנפיק את הכרטיס. גם אם הן תגזורנה עמלה משלהן, הרי שעצם התחרות תוביל להוזלת העלות. במידה ותבחרנה לעבוד על בסיס 'מסב', צפויה פגיעה בחברת 'שבא'. מצד שני, ללא החדרה של מסופונים חכמים (וצריך עשרות אלפים שכאלו), הפתרון שלהם לא ימריא.

אם חזון בנק ישראל אכן יתקיים, הרי שעל פניו עוד כשלוש שנים, הרגלי השימוש בכרטיסי אשראי ושירותי תשלום חדשניים יחדרו לעוד שירותים ושימושים (רכבות, אוטובוסים, מוניות ועוד כהנא וכהנא), 'מסב' תהיה פתוחה לגורמי צד שלישי ותהווה בסיס התשלומים לישומי התשלומים של הבנקים, התחרות תגדל ואיתה התועלת לצרכנים ולבתי העסק.

האם הצמיחה תפצה על הפגיעה? אנו סבורים שכן, מהטעמים הבאים:

• אנו סבורים כי השימוש ב'מסב' עשוי בהחלט להתקיים אבל בעיקר כפתרון של תשלום מיידי , קרי כל אותן עסקאות הפרוסות לתשלומים לא תבוצענה תחת 'מסב'. אחרת, הבנק הופך להיות חברת כרטיסי אשראי (כלומר מתפעל) וזה בדיוק מה שרצו למנוע ב'רפורמת שטרום'.. עדיין, יש לא מעט עסקאות בהן אנשים אינם נדרשים לעסקאות הפרוסות לתשלומים וכאן צפויה פגיעה הן ב'שבא' והן בחברות כרטיסי האשראי.
• הרגלים. עד שהדור הצעיר אשר 'לא ידע את יוסף' יגיע לפרקו תעבורנה מספר שנים טובות. הדור הקיים רגיל לכרטיסים, ושימוש בכרטיסים חכמים בעלי שבב יאפשר פתרון נוח לא פחות משימוש בפלאפון (למשל באמצעות מנגנון קרבה בין הכרטיס למסופון)
• גורמים בינלאומיים דוגמת אמזון, גוגל, עליבאבא ואפל: לטעמנו, יעדיפו לעבוד מול גורמים שכבר פרושים בכל הארץ, קרי ישתפו פעולה עם חברות כרטיסי האשראי. זה אגב מה שקרה בעולם ולכן גבוהה ההסתברות שזה מה שיקרה בארץ. ברור כי חדירה של גורמים בינלאומיים תקטין את הצורך בפרישה של מסופוני שבא דבר שצפוי להעיב על קצבי צמיחתה של זו האחרונה.
• חדירת מסופוני כרטיסי האשראי לעוד תחומים: תחבורה ציבורית על כל פתרונותיה: רכבת, אוטובוס, מוניות שירות ומוניות. תחום כרטיסי חיוב אוכל דומת תן ביס מהווה עוד אפשרות צמיחה מעניינת.
• ספציפית לחברות כרטיסי האשראי, צמיחת תחום האשראי הצרכני אמורה להתבסס בשלוש השנים הקרובות ולהוות מנוע צמיחה של הכנסות ורווחים משמעותי.

הנבואה כידוע ניתנה לשוטים, מה עוד שידרש רגולטור אקטיבי שידחוף את השינויים הללו (עידוד החלפת מסופונים קיימים למסופונים שיתמכו בתקנים מתקדמים, פתיחת 'מסב' לשחקני צד ג', הקלת ההגבלות על הבנקים לצורך עידוד התחרות, וכו') ולכן ראוי לקחת זאת בחשבון מבחינת המינון ההשקעתי.

לגבי החברות הנסחרות בבורסה, על אף שכל הסקטור נראה לנו כסקטור מעניין להשקעה, נציין כי כעקרון, אנחנו מעדיפים את ה"צד התוקף", קרי הבנקים, וקצת פחות את ה"צד המותקף" המיוצג על ידי החברות הציבוריות ישראכרט ו'שבא', אך גם אלו נראות לנו כמעניינות לרכישה.

והחיילים של 1914 מה איתם תשאלו?

על אף חוסר הרצון הבולט לחזור ולהלחם, הרי שהפיקוד העליון מצא שיוזמת הפוגת האש אינה לרוחו והחיילים קיבלו הוראות ברורות לחזור ולהרוג זה את זה, מה שקרה אכן בפועל. כשיש רגולטור נחוש מסתבר, קשה לשקוט על השמרים גם אם זה אומר שתהרוג את עצמך..

*כיום מס"ב הינה מערכת אלקטרונית הסולקת תנועות בן-בנקאיות (הוראות חיוב וזיכוי), כגון הוראות קבע, תשלומי משכורות והחזרי מס המועברות אליה על ידי הבנקים ועל ידי מוסדות שונים המורשים לשלוח הוראות ישירות למס"ב.