בשנים האחרונות ראינו כי מחוללי הצמיחה המסורתים בתחום הריטייל נעצרו או איבדו מכוחם. המחאה החברתית מנעה מרשתות השיווק במשך מספר שנים (עד 2018) את היכולת ל"גלגל" לצרכן עליות מחיר, פורמט חנויות הדיסקאונט דומה כי הגיע לרוויה ותרומת מוצרים חדשים למחזורי המכירות ירדה. על רקע זה ולהוציא את הפתרון הפשוט של העלאת מחירים, מנועי צמיחה נוספים לרווח אמורים להגיע ממקומות אחרים: בין אם באמצעות התייעלות וצמצום הוצאות ובין אם שיפור הניהול הלוגיסטי. אפשרות נוספת היא 'לצאת מהקופסא' ולנסות ולצמוח בתחומים חדשים ובתחומים נלווים לפעילות העיקרית כפי שאכן עשו החברות בענף.
ברמות המ1חירים השוררות בשוק בימים אלו, העדפתנו היא לחברת שופרסל על רקע מיצוב חזק, דינמיות עיסקית מרשימה של ההנהלה, מהלכים אסטרטגיים בהם היא נוקטת וסחירות המניה.

מארי גלמאן, אחד משני הפיזיקאים (השני היה פרופ' יובל נאמן הישראלי) שהגו את קיומם של החלקיקים היסודיים של החומר (קווארקים), טען כי התנאי הבסיסי לחדשנות מחשבתית היא היכולת להשתחרר מקונספציות קיימות. בתחום הריטייל, הדוגמא הראשונה שעולה בראשנו היא כמובן אמזון שדומה שאין כמעט תחום אליו היא לא נכנסת (ולחשוב שהתחילה כחנות ספרים מקוונת..). אמזון מקומית עדיין אין לנו, אך גם בביצה הקטנטונת שלנו, העשור האחרון לימד אותנו כי ענף לכאורה משעמם אך יציב כמו ענף רשתות המזון עשוי לעבור טלטלות רבות ולשנות סדרי עולם.
אם נסתכל על השנים האחרונות נראה כי לפחות חלק ממנועי הצמיחה של פעילויות הליבה המסורתית בענף נעצרו.

צמיחה בחנויות דיסקאונט: בשנות האלפיים המוקדמות היוו ההכנסות מרשתות הדיסקאונט כ- 54% מסך ההכנסות הקמעונאיות, נתון שעלה בהדרגה עד לשיעור של כ- 64% שמאז שנת 2015 מלווה אותנו, כך שניתן לומר כי הגידול בצריכה ברשתות הדיסקאונט נעצר.

רמות המחירים: רבות דובר על המחאה החברתית, כגורם שעצר את סחף עליות המחירים. ואכן במהלך השנים האחרונות (המחאה כזכור התרחשה ב- 2011) ועד לשנת 2017 ראינו כי רמת המחירים של המוצרים במגמת ירידה מה שהקטין את סך המכירות של הרשתות.
2018 מהווה שינוי. בשקט בשקט, אנו עדים להעלאת מחירים בקטגוריות רבות, הן בגלל עליה במחיר חומרי גלם ואולי בגלל שחזרנו לתקופת הגורילה ששוקלת שני טון והשאלה היכן היא יושבת? היא יושבת איפה שהיא רוצה, כי היא פשוט יכולה. עדיין, מעניין יהיה לבחון האם גורילת המחירים תמשיך ותגדל, או שעל רקע הדים רחוקים מהמחאה תבחן טוב טוב היכן לשבת וגם זאת לאט ובזהירות. ימים יגידו.

חדשנות במוצרים: בין אם מדובר בעלויות פיתוח שעלו ובין אם בחוזקם של מותגים קיימים והקושי לאתגרם, או אולי אפילו התייצבות במרבית הקטגוריות וחוסר רצון של הספקים הגדולים לטלטל סדרי עולם, העובדה היא פשוטה: תרומת המוצרים החדשים לסך המכירות במגמת ירידה. אם לפני כ- 10 שנים התרומה של מוצרים חדשים מסך המכירות עמדה על כ- 7% ולפני שלוש שנים על כ- 5.5%, הרי שהיום שיעור התרומה של מוצרים חדשים ירדה לרמה של כ- 4%. נסו להזכר בסל הקניות האחרון שלכם ברשתות המזון ולשחזר כמה מוצרים חדשים הכנסתם לעגלה. במידה והתקשתם להיזכר, אתם משתייכים לסטטיסטיקה שלעיל.
כנגד כל זאת, עם נפילתה של מגה, התחרות הקשה שאפיינה את תחום הדיסקאונט עד לפני מספר שנים התמתנה, דבר שנתן לאלו שהצליחו להישאר עם 'הראש מעל למים' באותה התקופה דחיפה להמשך.
על רקע הנאמר בזאת ולהוציא את הפתרון הפשוט של העלאת מחירים, מנועי צמיחה נוספים לרווח אמורים להגיע ממקומות אחרים: אפשרות אחת היא פשוט להתייעל באמצעות צמצום הוצאות או לשפר את הניהול הלוגיסטי (למשל השנה רמי לוי צפוי לפתוח מרלו"ג חדש במודיעין ולאחד מערכי ההפצה). אפשרות נוספת היא 'לצאת מהקופסא' ולנסות ולצמוח בתחומים חדשים ובתחומים נלווים לפעילות העיקרית כפי שאכן עשו החברות בענף ועליהם נרחיב להלן.

מותג פרטי: מנוע צמיחה מאד דומיננטי בשנים האחרונות הינו "המותג הפרטי", שמאפשר לקמעונאי שיפור ברווחיות של הקטגוריה, יצירת אלטרנטיבה זולה ללקוחות הרשת ופיתוח נאמנות צרכנים. הדוגמא הבולטת בענף המקומי היא שופרסל עם חשיבה מתמדת "מחוץ לקופסא" ותקיפת קטגוריות שנראו כבלתי חדירות עם הצלחות בולטות בקטגוריות החלב (מי היה מאמין ששופרסל תצליח לקחת נתחי שוק בתחום זה), גבינות קשות ובשר, ונסיונות לאתגר קטגוריות חזקות כמו קולה ותחליפי חלב אם. על פי אתר הרשת, כ- 1,700 פריטים מצליחים למנף בחוזקה את המותג הפרטי בשופרסל המהווה כיום כ- 24% מנתח המכירות של הקבוצה עם הכנסות ממכירות של למעלה מ- 2.6 מיליארד ₪ (לו היתה יצרן מזון, מכירות המותג היו הופכות אותה לחמישית בגודלה בענף! לצורך ההשוואה, בשנת 2014 שיעור המותג הפרטי ממכירותיה עמד על 15% עם 1.7 מיליארד ₪). גם ברמי לוי המותג הפרטי משמעותי (מהווה כ- 16% מנתח המכירות), אולם בעוד בעוד ששופרסל מנסה לתקוף גם קטגוריות ומוצרים בעלי מיצוב ומיתוג
חזקים (למשל הקולה) ולו רק כדי לייצר מנופים בכוח הרכש שלה מול הספקים הגדולים, הרי שברמי לוי הכוונה היא להמשיך ולצמוח עם מנוע הזה בכל קטגוריה שאינה נשלטת על ידי מותגים דומיננטים, אסטרטגיה שעל פניו נראית בטוחה יותר.
נציין כי בעוד שהגדולות בענף מפעילות מותג פרטי בהצלחה נאה, הרי שהקטנות דוגמת פרשמרקט וויקטורי מעדיפות לנצל את היבוא המקביל על מנת לייצר את אותו אפקט ועדיין לשמור על מערכת יחסים טובה עם הספקים הגדולים.

און ליין: תחום נוסף בו כל הרשתות פועלות בו כיום הינו תחום האון ליין. דומה כי הגורם העיקרי נובע למעשה מטעמי הצרכן המשתנים: להערכת גורמים בענף נראה כי רשת מזון אשר לא תקנה ללקוחותיה אפשרות קנייה דרך אפיק האון ליין תתקשה לשרוד את התחרות בענף לאורך זמן. לפיכך, משאבים רבים מופנים מצד החברות לתחום זה, למרות הקשיים הרבים להגיע לאיזון תפעולי. למעשה, שתי בעיות מרכזיות מקשות על הרווחיות באון ליין. האחת, ליקוט – אם בדרך המסורתית הלקוח היה מבצע את הליקוט בעצמו (קרי, בוחר את המוצר מהמדף ו'מעמיס' את עגלת הקניות בעצמו), הרי שבאפיק האון ליין צריך להפנות לכך משאבים יקרים (כח אדם יעודי, או לחילופין רובוטים, סניפים יעודיים בחלק מהמקרים ואפילו מרלו"ג כשמדובר בהיקפים גדולים). השניה, הפצה – בעוד שבדרך המסורתית הלקוח הוא זה שמבצע את השינוע מהסופר לביתו, הרי שבאפיק האון ליין האחריות מוטלת על הרשת. עלויות השינוע (דלק, כלי רכב, כח אדם) והקושי הלוגיסטי הכרוך במערך הפצה בתוך הערים 'נוגסים' בכל פה מההכנסה באפיק זה. כמו כן, קיימות עלויות נלוות כגון המארז בו המשלוח מגיע, עלויות החזר מוצרים וכו'. כיצד החברות מתמודדות מול קשיים אלו? בשופרסל בחרו להקים מחסן אוטומטי ענק בעלות מאד גבוהה (על פי הפרסומים מדובר בהשקעה של כ-600 מ' ₪ בארבע השנים הקרובות) עד שקיים ספק לגבי החזר ההשקעה בטווח הקצר. חלק מהאחרות בחרו להסב חנויות לא רווחיות לחנויות "חשוכות" בהן יש רק מערך של ליקוט והפצה או לבסס חנות קיימת כבסיס ליקוט לתושבי הסביבה. חלק אחר מהחברות 'יושב על הגדר' וממתין לאותו פתרון עתידי שיסתמן ככדאי ביותר ועד אז הן מפעילות מערך און ליין מצומצם או שאף בכלל לא.
לגבי נפח פעילות האון ליין, נציין כי ברשת שופרסל פעילות האון ליין עומדת על קרוב ל-14% מסך מכירות הקבוצה (נתון הנחשב לאחד הגבוהים בעולם), לעומת רשתות אחרות כגון רמי לוי וויקטורי בהן תחום האון ליין עומד על אחוזים בודדים.

כרטיסי אשראי – אפיק צמיחה נוסף בו רשתות המזון 'העלו הילוך' בשנת 2018 הינו תחום האשראי שקורץ לחברות הריטייל המקומיות בזכות היכולת לרתום את קהל הלקוחות באמצעות כרטיס אשראי שמחד גיסא מהווה אפיק הכנסה נוסף (עמלות בגין עסקאות שממילא מבוצעות ברשת) ומאידך גיסא מחזק את הקשר עם הלקוח והופך אותו למעין שבוי. בשנה האחרונה חלק מהחברות חידשו חוזים מול חברות האשראי והגבירו את המיקוד שתחום זה עתיד לקבל בשנים הקרובות. רשת ויקטורי פרסמה שהיא אמורה להכניס מפעילות זו כ- 30 מ' ₪ בחמש השנים הקרובות, ברמי לוי הקימו חברה משותפת עם ישראכרט, ובשופרסל החליפו את החברה המתפעלת (עזיבת לאומי קארד וחבירה ל"כאל"). נציין כי הרווח התפעולי של שופרסל מתחום זה
עמד בשנת 2017 על 56 מיליון ₪ מתוך רווח תפעולי כולל של 479 מ' ₪. כאשר אלו המספרים, מובן מאליו מדוע חברות רבות (גם מחוץ לענף, "פוקס" לדוגמה) נכנסות לפעילות זו.
ואם בחשיבה יצירתית עסקינן, הרי שדוגמא מצוינת לכך היא פעילותה של שופרסל בשני תחומים: סיטונאות ונדל"ן.

סיטונאות: מיזם "שופרסל לעסקים" בו חנויות שופרסל עובדות בפורמט Cash & Carry, מאפשר לגופים עסקיים ומוסדיים שונים לנצל את כוחה המסחרי העדיף של שופרסל ולרכוש משופרסל מוצרים שונים במחיר טוב יותר מאשר ביכולתם להשיג מול היצרנים. בשלב ראשוני, גוף עסקי המעוניין בכך, מגיע לחנות יעודית בעצמו. בשלב מאוחר יותר מתעתדת שופרסל להשיק קוי
לוגיסטיקה ב7הן משאיות החברה תספקנה סחורה ממספר יצרנים לאותם גופים (למשל סופרמרקט שכונתי קטן).

נדל"ן: הסנונית הראשונה לפעילותה של שופרסל בתחום היא עסקת הקומבינציה הראשונה של שופרסל עם חברת גב-ים להקמת פרויקט משרדים באזור התעשייה רעננה. שופרסל תורמת את הקרקע ותזכה לנתח (30%) מהרווחים העתידיים בפרויקט. הפרויקט יכלול כ-41 אלף מ"ר משרדים ושטחי מסחר בקומת הקרקע וכ-1,000 מקומות חניה. לאחר העסקה, גב-ים תחזיק בכ-70% מהפרויקט, בעוד שופרסל תחזיק ביתרת הזכויות. עלות הפרויקט צפויה להסתכם בכ-285 – 300 מיליון ₪. ככל שתצליח שופרסל "לתבל" את הדוחות עם עסקאות נדל"ן כאלו ואחרות, נראה
בהתאם תרומה לרווח. על מנת לסבר את האוזן, נכון לשנת 2018 ברשות שופרסל יש כ- 272 סניפים אותם ניתן לנצל לעסקאות נדל"ן נוספות. די בעסקת נדל"ן אחת מידי רבעון או שניים כדי לתת לדוחות 'דחיפה' קלה למעלה.

מבט 'ממעוף הציפור' על הנתונים הפיננסיים של החברות שופרסל, רמי לוי, ויקטורי וטיב טעם בחציון הראשון מצביעה על כך שהשוק מגלם הערכות חיוביות לגבי כל הענף כפי שמשתקף במכפילי החברות.

ברמות מחיר אלו (ניתוח מעמיק והערכות שווי מלאות, נמצאות במשרדינו), העדפתנו היא לשופרסל על רקע מיצוב חזק, דינמיות עיסקית מרשימה של ההנהלה, מהלכים אסטרטגיים בהם היא נוקטת וסחירות המניה.